חותמות רבות לי יש
איך אני אוהבת לטוס. אני פשוט אוספת חותמות על הפספורט שלי. אין יותר הרגשת הישג מזו. ישר איך שסיימתי את הצבא טסתי לתאילנד והונג קונג ונפאל. כל מקום שעברתי נוספו לי עוד ועוד חותמות.
איך אני אוהבת לטייל ולראות עולם ולגלות מקומות חדשים ולהכיר תרבויות חדשות ולהכיר את המקומיים ועוד תיירים שמגיעים למקומות מרוחקים שונים בעולם הרחק מביתם ומהתרבות שלהם ולהתחיל במסע אישי פנימי של לגלות את עצמי ולהבין את עצמי יותר טוב בעיני עצמי.
להבין איך אני מקבלת החלטות, איך אני חושבת על מצבים חברתיים שונים, איך אני חושבת על האחר, איך אני רוכשת חברים חדשים, מה אפילו יכולות האריזה של החפצים שלי, איך אני רוכשת חפצים ומזכרות, האם אני מעיזה וטועמת אוכל שונה ומגוון.
זו הסיבה למה אני כל כך אוהבת חותמות על הדרכון שלי. כי מדובר לא רק במסע חיצוני של גילוי העולם, אלא גם במסע פרטי אל תוך הנפש שלי, אל תוך מעמקי הנפש.
תמיד שחברה שלי שואלת אותי אם כדאי לה לארוז מזוודה או קיטבג ופשוט להתחיל לטייל בעולם אני ממליצה לה בחום. אני אפילו מתחילה לקנא ב- חותמות שהיא עתידה לאסוף על הדרכון שלה. זו חוויה של פעם חיים למרות שתמיד אפשר שוב לקום ולטייל בעולם, אבל ככול שעובר הזמן ויש יותר מחויבויות אז יותר קשה פשוט לקום ולטייל במיוחד אם יש חבר או בעל וכמובן כמובן אם יש ילדים.
בגלל זה התקופה שלאחר צבא או התקופה שלאחר סיום התואר אלו תקופות ביניים טובות לטייל ולשים חותמות על גבי הדרכון. לטייל, לראות, לגלות, לחקור, להכיר, לחשוף. אין כמו לטייל בעולם ולגלות עולמות חדשים. ממליצה לאהוביי ובעצם לכולם. זה ישנה לכם את החיים.
